ציסטה ברנכיאלית​

​

​

ציסטה ברנכיאלית היא מבנה עגול, נייד יחסית ומלא בנוזל, המתפתח מתחת לעור בצידי הצוואר. במהלך התפתחות העובר נוצרות באזור הצוואר 4 קשתות מהן מתפתחים בהמשך איברים שונים באזור הראש-צוואר. קשתות אלו נעלמות לאחר שהן מסיימות את תפקידן ההתפתחותי בחיי העובר. במקרים מסוימים הקשת הברנכיאלית אינה נעלמת, כפי שאמור להתרחש, וממנה מתפתחת ציסטה ברנכיאלית.

הציסטה השכיחה ביותר היא מסוג 2, היא באה לידי ביטוי כנפיחות או שקע עורי שלעיתים מפריש, בחלק הצדדי של הצוואר. במרבית המקרים ציסטות ברנכיאליות אינן מתייצגות במועד הלידה אלא מאוחר יותר במהלך החיים. רובן אסימפטומטיות (לא גורמות לבעיות) ואין סכנה שיתפתחו לתהליך גידולי מסוכן. עם זאת, ציסטה גדולה עלולה לפגוע במראה החיצוני או לגרום לנפיחות בצוואר. הציסטה אף עלולה להזדהם, להיות רגישה, להפריש, לגרום לכאב ולגדול. בחלק מהמקרים הנפיחות מופיעה או מחמירה לאחר מחלת חום.

האבחון של ציסטה ברנכיאלית ידרוש לרב בדיקה גופנית אצל מומחה א.א.ג ילדים, סונאר צווארי (אולטראסאונד) בידיים טובות ולפעמים אף בדיקת MRI.

הטיפול בציסטה ברנכיאלית הוא ניתוחי- כריתה מלאה שלה. מטרת הניתוח היא להוציא את הציסטה בשלמותה אם כי דבר זה עלול לעתים להתברר כמסובך עקב קירבת הציסטה למבנים אחרים בצוואר כגון כלי דם או עצבים. עם זאת, במרבית המקרים מתאפשרת כריתת הציסטה ללא סיבוכים.

הניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית ומקומית, אורך סביב שעה, לרב מצריך אשפוז לילה ולאחר מכן מספר ימי מנוחה בבית. ההחלמה לרב קלה עם אי נוחות מינימלית באזור הניתוח. 

במקרה שהציסטה מזוהמת רצוי לדחות את הניתוח עד לאחר חלוף הזיהום ועד אז לטפל אנטיביוטית. במקרה שקיימת מורסה (אבצס) בציסטה, יש לנקז אותה במקביל לקבלת הטיפול התרופתי.

 

 

.