נוזלים באוזניים

לפני שאסביר על נוזלים באוזניים וירידה בשמיעה, כמה דברים בסיסיים על מבנה האוזן וסוגי הירידה בשמיעה.

האוזן מורכבת משלושה חלקים:

האוזן החיצונית- כוללת את האפרכסת ואת תעלת האוזן החיצונית, ומסתיימת בעור התוף.

האוזן התיכונה- תחילתה בעור התוף וסיומה בכניסה לאוזן הפנימית.ב תוך האוזן התיכונה מצויות שלוש עצמות השמע המסודרות בשרשרת והן העצמות הקטנות ביותר בגוף האדם. בתחתית החלל נמצא פתח המחבר את האוזן התיכונה עם חלל הלוע. בפתח הזה מתחילה חצוצרת השמע (תעלת אוסטכיוס).

האוזן הפנימית- כוללת את השבלול ואת איבר שיווי המשקל. צורת איבר השמיעה היא כקונכיית שבלול ומכאן שמו וממנו יוצא עצב השמיעה ונע אל המוח. בתוך איבר השבלול מצוי נוזל וישנם תאי שערה המתכופפים לפי תנועת הנוזל. בתהליך זה נוצר אות חשמלי המועבר למוח דרך עצב השמיעה.

איך אנחנו שומעים?

גלי הקול שמסביבנו נאספים על ידי האפרכסת בשל צורתה המיוחדת ועוברים לתעלת האוזן החיצונית שבסופה מצוי עור התוף. כאשר גלי קול פוגעים בעור התוף, הם למעשה מרעידים אותו לפי קצב גלי הקול הפוגעים בו. תנודות עור התוף מרטיטות את 3 עצמות השמע שמחוברות בשרשרת זו לזו. עצם השמע האחרונה ששמה ארכובה (סטפס), מחוברת לשבלול האוזן שנמצא באוזן הפנימית. תנודות עצמות השמע מרעידות את החלק הקרומי של השבלול ויוצרות גל בנוזל השבלול. התנודות בנוזל השבלול מזיזות אלפי שערות קטנטנות שנמצאות בתוך הנוזל. כתוצאה מכך השיערות האלו מתכופפות ובתהליך זה מתורגמים גלי הקול לאותות חשמליים הנשלחים דרך עצב השמע לאזור השמיעה במוח. המוח מפענח את המידע שהתקבל לצלילים ולקולות אותם אנו שומעים.

לקות בשמיעה

בלקות שמיעה קיים קושי חלקי או מלא בקליטת צלילי הסביבה והדיבור. מידת החומרה של לקות השמיעה נעה בין לקות מזערית בשמיעה ועד לחירשות מוחלטת. החומרה נקבעת לפי העוצמה הנדרשת (בדציבלים) לה זקוק הילד כדי שיוכל לשמוע צלילים שונים בטווח תדירויות הדיבור.

לקות בשמיעה יכולה להופיע בשתי האוזניים או באוזן אחת, באופן זמני או קבוע. הסיבה ללקות השמיעה יכולה להיות בעיה מסוימת באחד או יותר משלבי תהליך השמיעה. הלקות יכולה להיות גנטית/מולדת או נרכשת (הצטברות נוזלים באוזן התיכונה, דלקת קרום המוח ועוד), והיא יכולה להופיע מיד לאחר הלידה או בשלבים מאוחרים יותר בחיים.

סוגי לקויות בשמיעה:

• ליקוי שמיעה הולכתי - ליקוי שמיעה הנוצר לרב בעקבות בעיה באוזן החיצונית או התיכונה. נוצרת פגיעה במעבר גלי הקול אל האוזן הפנימית ועצב השמע. דוגמא נפוצה לכך, היא נוזלים באוזן התיכונה/שעווה/דלקת של תעלה חיצונית או אוזן תיכונה. ליקוי שמיעה הולכתי קבוע או לאורך זמן ממושך, מצריך לרוב התערבות רפואית.

• לקוי שמיעה תחושתי-עצבי - לקוי שמקורו באוזן הפנימית או בעצב השמע. במצב כזה קיימת פגיעה בתרגום גלי הקול לאותות חשמליים ו/או בהעברתם דרך עצב השמיעה עד למרכז השמיעה במוח. לדוגמא חשיפה ממושכת לרעש, שימוש בתרופות המסכנות את השמיעה, סיפור משפחתי, חבלת ראש קשה, פגות ועוד.

• ליקוי שמיעה מעורב- ליקוי שמיעה הנגרם משילוב ליקוי שמיעה הולכתי וליקוי תחושתי עצבי.

ברוב המקרים נוזלים באוזניים גורמים לירידה הולכתית קלה ולא ממושכת בשמיעה. ירידה זו בשמיעה בילדים היא חסרת חשיבות. עם זאת, ישנם מקרים בהם נוזלים באוזניים יכולים להביא לירידה בשמיעה, אפילו לערכים של עד 50 דציבל מה שנחשב ירידה בינונית בשמיעה. באם הירידה בשמיעה היא חד צדדית, לרוב איש (כולל הילד) לא ירגיש כלל שישנה ירידה בשמיעה. באם הירידה היא דו צדדית, בדרגה ניכרת ובצורה ממושכת אז יכולה להיות פגיעה בשמיעה וברכישת שפה אצל הילד. יש לזכור שבילדים שיש להם בעיה כלשהי אחרת בהתפתחות (שפתית, התנהגותית או התפתחותית), גם ירידה קלה בשמיעה יכולה להחמיר הבעיה הראשונית, וילדים אלה צריכים מעקב ויעוץ הולמים.לכן בילדים שיש רושם אצלם לירידה בשמיעה שמביאה לבעיה ביום יום או באותם אלה שיש להם נוזלים באוזניים לתקופה של מעל 3 חודשים, יש מקום לביצוע בדיקת שמיעה המתאימה לגיל בידיים טובות. בדיקת שמיעה בידיים טובות היא בדיקת שמיעה במכון שמתורגל בבדיקת ילדים קטנים ושבסופה של בדיקת השמיעה תהיה הצלחה בהפרדה של השמיעה בכל אוזן בנפרד, כולל הפרדה בין דרגת הירידה בשמיעה עם ובלי הנוזלים.ישנם מצבים נוספים שעלולים להיות קשורים לנוזלים באוזניים וירידה בשמיעה, לדוגמה, ילד עם בעיית התנהגות או קשב וריכוז. פוטנציאלית ועל פי ספרי הלימוד נוזלים באוזניים, בעיקר לתקופת זמן ממושכת, יכולים לגרום גם לבעיות אלה, כמו גם להפרעות ביציבה/נטיה ליפול ועוד. אבל יש לזכור שברוב רובם של המקרים נוזלים באוזניים באים והולכים, בטווח של חודשים, ואינם גורמים לשום נזק בילדים.

מהם הטיפולים התרופתיים האפשריים במקרים של נוזלים באוזניים בילדים?

שוב להזכיר, רוב רובם של מיליוני הילדים שיש להם נוזלים באוזניים אינם צריכים שום מעקב או טיפול.בירור או טיפול כלשהם צריכים להתבצע רק באותם מקרים שבהם יש עדות להימצאות הנוזלים לפרק זמן ממושך של מעל 3 חודשים, למקרים של ירידה בשמיעה המביאה לבעיה נלוות או לדלקות אוזן תיכונה חוזרות.

הטיפולים האפשריים הינם:סוגי ספרי שונים לאף המכילים לרוב מי מלח – יכולים להקל מעט אבל מקובלים לשימוש בעיקר במבוגרים.אנטיביוטיקה – ממש לא. אנטיביוטיקה אינה טיפול בנוזלים באוזניים.תרופות אנטי היסטמיניות (נוגדות אלרגיה) – ברוב רובם של המקרים בילדים אין כל ערך לטיפול זה שהרי לא מדובר באלרגיה.סטרואידים (בצורה סיסטמית או כספריי אף) – בטווח הקצר סטרואידים יכולים להקל אבל לטווח הארוך אינם משנים מהלך מצב רפואי זה..תרופות נוגדות גודש – לא מקובלות לטיפול בילדים, בעיקר בכאלה מתחת לגיל שנתיים. בנוסף, לא הוכחו כעוזרות.

במידה והוחלט כן לטפל בנוזלים באוזניים שגורמים לירידה בשמיעה ולפגיעה באיכות חיים, הטיפול היחיד שהוכל כיעיל הוא ניתוח כפתורים עליו תוכלו לקרוא תחת "ניתוח כפתורים".

הסימנים לירידה בשמיעה משתנים בהתאם לגיל הילד. אם עולה חשד לקושי בשמיעה/עיכוב שפתי חשוב לגשת לבדיקת רופא אא"ג ילדים ולפנות למכון שמיעה לבדיקת שמיעה (לפני או אחרי בדיקת רופא).