ניתוח לסגירת נקב בעור התוף (טימפנופלסטיקה)

 

עור התוף הוא קרום דק המפריד בין תעלת האוזן החיצונית לבין האוזן התיכונה. לעור התוף תפקיד

משמעותי ביכולת השמיעה - הוא מעביר גלי קול שנקלטים מבחוץ, עוברים דרכו לעצמות השמע באוזן

התיכונה ומשם לאוזן הפנימית. עור התוף גם מפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה ועל ידי כך מונע

כניסה של זיהומים לאוזן התיכונה.

​

איך נוצר נקב בעור התוף?

• דלקות חוזרות באוזן התיכונה

• מחלות כרוניות באוזן התיכונה

• פגיעת הדף (פיצוץ קרוב או סטירה ישירות על האוזן).

• פציעה ישירה בתוך האוזן (כמו החדרת מקל אוזניים עמוק מידי)

• ניתוח כפתורים בעבר

 

מהם התסמינים לנקב בעור התוף?

כאשר הנקב נוצר בעקבות דלקת, הוא מתבטא בדרך כלל בהפרשה חוזרת ונשנית מן האוזן. נקב

טראומטי מתאפיין בתחושה פתאומית של ירידה בשמיעה, כאבים, צפצופים ותחושה שהאוויר בורח דרך האוזן.

 

איך מאבחנים נקב בעור התוף?

רופא אף אוזן גרון מאבחן את הנקב בבדיקת האוזן במיקרוסקופ.

​

האם הנקב הזה יכול לפגוע בשמיעה?

נקבים עלולים לפגוע בשמיעה, כיוון שהם פוגעים בתפקודו התקין של המנגנון להעברת גל הקול

מתעלת השמע החיצונית אל האוזן הפנימית. לעתים נקב בעור התוף עלול לגרום להופעת זיהומים חוזרים ונשנים באוזן ובעקבות זאת לפגיעה בשמיעה. 

​

האם הנקב יכול להיסגר מעצמו?

נקבים קטנים שנוצרים בעקבות דלקת נסגרים בדרך כלל לאחר שהדלקת חולפת. רק בדלקות חוזרות נותר

לעתים נקב קבוע. נקב טראומטי נסגר מעצמו ברוב במקרים, וזאת בתנאי שלא מתפתחת דלקת

שמפריעה לו להיסגר. בכל מקרה שבו מתגלה נקב חדש מקובל להמתין מספר חודשים-שנה כדי לאפשר לו להיסגר מעצמו. בזמן ההמתנה יש להקפיד להימנע מחשיפה למים.

​

מתי ממליצים על ניתוח?

נקב שאינו נסגר מצריך ניתוח הקרוי טימפנופלסטיקה (Tympanoplasty). בניתוח זה משחזרים את עור התוף באמצעות שתל המודבק על עור התוף כמו טלאי. השתל נלקח בדרך כלל מן האוזן בזמן הניתוח. מקובל להשתמש במעטפת שריר (פסיה), במעטפת סחוס (פריכונד), בסחוס או בשומן.

 

באיזה גיל מומלץ לבצע את הניתוח?

באופן עקרוני מקובל לבצע טימפנופלסטיקה החל מגיל 9-10 שנים. לא כדאי לנתח אוזן שלמרות

הניתוח עדיין צפויות להופיע בה דלקות חוזרות. זו הסיבה שהמנתחים מעדיפים לחכות לתקופת הילדות

היותר מאוחרת, שבה הילדים פחות ופחות סובלים מדלקות אוזניים. עם זאת, שאלת העיתוי הנכון לניתוח נקבעת באופן פרטני לכל ילד והיא על פי שיקול דעתו של הרופא המנתח. 

​

אילו הכנות יש לעשות לקראת הניתוח?

יש לעבור בדיקת שמיעה במסגרת המרפאה בקהילה.

​

האם נדרשת הרדמה מלאה?

בניתוח לתיקון עור התוף בילדים נדרשת הרדמה מלאה. בהרדמה מסוג זה הילד ישן ואינו חש כל מגע

בגופו במהלך הניתוח. אחד ההורים רשאי ללוות את הילד לתוך חדר הניתוח עד שהילד נרדם.

 

כמה זמן צריך להיות בצום לפני הניתוח?

הילד צריך להיות בצום במשך שש שעות לפני הניתוח, ולהימנע בפרק זמן זה מאכילת מזונות מוצקים. עד שעתיים לפני הניתוח הילד יכול לשתות מים או תה עם סוכר.

 

איך מתבצע הניתוח?

ישנן מספר גישות לביצוע הניתוח. הגישה הנפוצה ביותר היא על ידי ביצוע חתך מאחורי האפרכסת. החתך נועד לאפשר להרים את האפרכסת קדימה ולתת גישה נוחה לתעלת האוזן החיצונית ולעור התוף. המנתח נוטל את הרקמה באמצעותה ייסגר הנקב מאזור האוזן, מרים את עור התעלה והתופית ומדביק את הטלאי מלמטה. הפעולה מתבצעת תחת מיקרוסקופ. בסיום הניתוח הרופא יתפור את החתך, ויחבוש את אזור החתך.

גישה נוספת אותה אני נוהג לבצע בחלק מהמקרים היא בעזרת אנדוסקופ (מצלמה) המוחדר דרך תעלת האוזן החיצונית ללא צורך בביצוע חתך עורי מאחורי האפרכסת, בגישה זו אין צורך לתפור את העור או לחבוש את הראש והחולה יכול להשתחרר לביתו באותו היום.

​

כמה זמן נמשך הניתוח?

ניתוח לתיקון עור התוף נמשך כשעה וחצי-שעתיים. בגישה האנדוסקופית דרך התעלה החיצונית (מצלמה) הניתוח לרב נמשך סביב שעה.

​

האם צפויים כאבים?

במהלך הניתוח ובחדר התאוששות הילד יקבל טיפול להפחתת כאב. טיפול נוסף נגד כאבים יינתן לפי

הצורך.

 

מהו שיעור ההצלחה של הניתוח?

שיעור ההצלחה של הניתוח לתיקון עור התוף הוא כ־90 אחוזים בנקבים קטנים עד בינוניים וכ־75 אחוזים בנקבים גדולים יותר. ב-60% מהמקרים גם השמיעה תשתפר.

​

מהן תופעות הלוואי האפשריות מהניתוח?

בשעות  לאחר הניתוח הילד עלול לסבול מסחרחורות או הקאות חולפות.

לעתים רחוקות פצע הניתוח עלול להזדהם, ואם אכן כך יקרה יינתן טיפול אנטיביוטי.

נדיר מאוד שיופיע דימום בעקבות הניתוח.

לעומת זאת, הפרשה בעלת גוון צהבהב ומעורבת בדם - היא מהלך טבעי לאחר הניתוח ואין

סיבה להיבהל ממנה.

​

אילו סיבוכים עלולים להתרחש בעקבות הניתוח?

הסיבוך השכיח של הניתוח היא פגיעה בתחושת הטעם בלשון בצד בו בוצע הניתוח – וזאת עקב פגיעה

בעצב הטעם העובר בסמוך לעור התוף. פגיעה כזאת עלולה להתרחש בחמישה אחוזים מן הניתוחים,

אבל ביותר מ־90 אחוזים מהמקרים מדובר בפגיעה היא זמנית, שחולפת בתוך מספר שבועות או חודשים.